תולעת הפארק, או בשמה המדעי ספירוצרקה לופי (Spirocerca lupi) הינה תולעת טפילית העלולה לגרום לנזק חמור ואף למוות בכלב הנדבק בה. שמה העממי מעט מטעה, התולעת התגלתה בארץ לראשונה בפארק הלאומי ברמת גן אולם למעשה יכולה להימצא בכל מקום וגם כלב אשר אינו מטייל בחוץ עלול להידבק מהתולעת עקב אכילת חיפושית נגועה. הטיפול המניעתי כנגד תולעת הפארק ניתן אחת לחודשיים אצל וטרינר.

 

מהו מחזור החיים של התולעת וכיצד הכלב נדבק?

מחזור החיים של התולעת מתחלק בין המעביר- חיפושית הזבל(Onthophagus sellatus)לבין המאכסן הסופי- הכלב.

כלב נגוע מפריש את ביצי התולעת בצואה והן נבלעות ע"י החיפושית הניזונה מצואת הכלב. הכלב נדבק דרך אכילת חיפושית נגועה ממנה משתחררים בקיבתו הזחלים החודרים אל דופן הקיבה ונודדים דרך כלי דם אל אבי העורקים וממנו אל דופן הוושט. שם למעשה מתמקמות התולעים הבוגרות לאחר שהזחלים השלימו התפתחותם וחיות בתוך גרנולומה (מסה שפירה) הנוצרת סביבן. התולעים הבוגרות מטילות ביציהן אל חלל הוושט, הביצים נבלעות ומופרשות עם צואת הכלב, הנאכלת על ידי חיפושית וחוזר חלילה.

 

וטרינר בקריית אונו

וטרינר בגבעת שמואל

 

מהם נזקי התולעת?

בנוסף לנדידה שתוארה, לעיתים התולעת סוטה ממסלולה ונודדת אל אזורים נוספים בגוף כגון חוט השדרה. התולעת גורמת לנזקים רבים במהלך נדידתה בגוף וכן לאחר ההתמקמות בדופן הוושט.

ההשלכות של נזקים אלו על בריאות הכלב :

• הגרנולומה הנוצרת בוושט עלולה לגרום לחסימתה ולכן לפליטת מזון, אבדן משקל ואנורקסיה. בנוסף, כ10% מהכלבים שלא יטופלו יפתחו התמרה סרטנית מאותה גרנולומה.

• פגיעה בדופן אבי העורקים מה שיכול בתורו להוביל לדימום מסכן חיים אל חלל בית החזה

• פגיעה בדופן הוושט עלולה להוביל לזליגת מזון וזיהום חיידקי בחלל בית החזה. הטיפול הוטרינרי במקרה זה הינו אינטנסיבי וממושך

• דלקת של בלוטות הרוק עד כדי נמק שלהן

• דלקת של חוליות עמוד השדרה

• חולשה ועד כדי שיתוק של הגפיים האחוריות במידה והתולעת סטתה ממסלולה ונדדה אל חוט השדרה

• לקויות בעצמות הארוכות של הרגליים וצליעה עקב המצאות מסה בבית החזה

 

מתי יש לחשוד בהדבקה ולגשת במיידית לוטרינר?

• פליטה של מזון לא מעוכל.

• חולשה ואובדן משקל

• קשיי נשימה וריור מוגבר

• צליעות ושיתוקים פתאומיים ברגליים

 

כיצד יאבחן הוטרינר את הנגיעות בתולעת הפארק?

כמובן שיש חשיבות בזיהוי מוקדם. צילומי רנטגן של בית החזה יכולים להראות תמונה אופיינית לתולעת הפארק ובמידה וקיימים סימנים בצילום רנטגן או סימנים קליניים שמחשידים קיום מחלה ניתן לבדוק הימצאות של ביצים של התולעת בצואה. האבחון האולטימטיבי מתבצע ע"י ביצוע אנדוסקופיה של הוושט (אזופגוסקופיה) שבה ניתן לאתר את הגרנולומה שיוצרת התולעת.

 

וטרינר בגני תקווה

וטרינר בפתח תקווה

 

האם הכלב שלי נמצא בסכנת הדבקה?

כל כלב נמצא בסכנת הדבקות בתולעת. בשנות ה-90 המקרים היו בעיקר באזור תל-אביב ורמת-גן אולם כיום תפוצת המקרים מפושטת והתפיסה כי רק כלבים באזור המרכז נמצאים בסיכון הינה מוטעית ויש לטפל מניעתית בכולם.

 

האם ישנם כלבים רגישים לטיפול בתולעת הפארק?

חלק מכלבי רועים ובפרט כלבי קולי (גזעיים ומעורבים) עלולים להיות נשאים של הגן MDR1 האחראי לרגישות לחומר המשמש למניעה. בדיקת דם מאפשרת לאתר את הנשאים בטרם נחשפו לטיפול.  הידעת? כלב אשר נושא את המוטציה ומקבל זריקה נגד תולעת הפארק עלול לפתח סימנים נוירולוגיים קשים עד כדי תרדמת (=קומה).

 

כיצד נמנעים?

מאחר ובשלב הזה לא ניתן לחסן נגד התולעת יש לטפל מניעתית. הטיפול ניתן בזריקה אחת לחודשיים מגיל חמישה חודשים ולאורך כל חיי הכלב. במידה והכלב נדבק הטיפול יגרום למוות של התולעת בטרם הספיקה להשלים את מחזור חייה וימנע התפתחות גרנולומה. טיפול במרווחים גדול יותר יכול לאפשר לתולעת להשלים מחזור חיים ולפתח גרנולומה שכאמור עלולה לעבור התמרה סרטנית.

חשוב למנוע ככל שניתן מהכלב לאכול צואת כלבים וחומר אורגני נוסף במהלך טיולים ויש להקפיד לאסוף את צואת הכלבים על מנת לצמצם את התפשטות המחלה.