מחלת פרוו בגורי כלבים
מאת ד"ר קארין פרייס, רופאה וטרינרית בקריית אונו
מהי מחלת פרוו בכלבים?
מחלת הפרוו הינה מחלה מדבקת ומסכנת חיים הפוגעת בעיקר בגורי כלבים לא מחוסנים. המחלה נגרמת ע"י ווירוס פארוו ובמהלכה ישנה דלקת חמורה של המעי הדק וירידה בייצור תאי הדם הלבנים האחראיים על מערכת החיסון של הכלב. מכיוון שהוירוס פוגע במערכת העיכול של הכלב הוא גורם לחוסר תיאבון, בחילות, הקאות, שלשולים דמיים והתייבשות קשה. במקרים קשים של שלשולים ייתכן אף מצב של השתפלות מעי מסכנת חיים. הפגיעה במערכת החיסון יכולה לגרום לגור להיות חשוף לזיהומים ובמקרים קשים אף למוות. המחלה מחייבת התערבות וטרינרית אינטנסיבית בתנאי אשפוז וכוללים טיפול תומך וכיסוי אנטיביוטי נרחב. חיסון יעיל כנגד הנגיף נמצא בתרכיב משושה הניתן כסדרת חיסונים בגור וכבוסטר אחת לשנה בכלב בוגר.
כיצד הכלב נדבק בפארוו?
הוירוס מדבק ביותר וההישרדות שלו בסביבה היא מצויינת. הכלב נדבק דרך בליעת הווירוס המופרש בצואתו של כלב נגוע. הדבקה יכולה להתרחש כאשר הכלב בא במגע ישיר עם צואה נגועה או באופן עקיף ע"י חשיפתו לכל חפץ אשר בא במגע עם צואה שכזו (למשל שמיכה של כלב נגוע). סימני מחלה יופיעו לרוב תוך 4 ימים מהדבקה. כלב שנדבק יפריש הווירוס בצואתו אפילו שבועיים לאחר ההדבקה. אי לכך ההמלצה היא לא לטייל בחוץ עם כלבים לפני שקיבלו חיסון משושה ראשון ולא להפגיש עם כלבים אחרים עד שניתנו לפחות 2 חיסוני משושה.
חשוב לזכור! כל זמן שהווירוס מופרש בצואה הכלב מדבק לכלבים אחרים, גם לאחר שהחלים מהמחלה עצמה!
מהם סימני המחלה ומתי יש לגשת לוטרינר?
סימנים קליניים מתחילים כאמור תוך כ-4 ימים מההדבקה וכוללים חולשה ודכאון, חוסר תאבון ועד הפסקת אכילה מלאה, חום, הקאות, שלשול ואף שלשול דמי, אבדן משקל, התייבשות ופעמים רבות מוות. עם החמרת המחלה, הפגיעה במעי בשילוב עם הפגיעה במערכת החיסון עלולים להוביל להתפתחות זיהומים באיברים נוספים ועד כדי זיהום בדם ובשריר הלב. אבחון וטיפול בשלב מוקדם יחסית של המחלה במקרים רבים מהווה את ההבדל בין החלמה לבין הידרדרות עד כדי מוות. כל כלב הצעיר מגיל שנה ו/או כלב לא מחוסן אשר מראה סימנים ראשוניים של חולשה וחוסר תאבון חייב להגיע במהרה אל הוטרינר, בטרם הופיעו הקאות ושלשולים, אז כבר המחלה בשלב מתקדם וסיכויי ההחלמה יורדים. גור שלא מראה תיאבון מצביע לרוב על בעיה רפואית חמורה!
כיצד הוטרינר יאבחן את המחלה?
האבחון יבצע ע"י וטרינר ויכלול תחקור היסטוריה רפואית, בדיקה פיזיקלית מקיפה ובדיקות דם. כל גור, כלב לא מחוסן או גור שחוסן במועד לא נכון ואשר הופיעו אצלו חלק או כל מסימני המחלה הנ"ל הינו חשוד כחולה במחלה. בשלב הבא הוטרינר יבצע בדיקה פיזיקלית מקיפה. סימני חום, התייבשות, חולשה ואובדן משקל, כאב בטני ועדות לשלשול יכולים להחשיד על הדבקה במחלה. בדיקות דם מקיפות יראו ירידה חדה במספר תאי הדם הלבנים, אנמיה בעקבות אבדן דם אל מערכת העיכול, ירידה בחלבונים בדם וחוסר איזון בריכוז המלחים בדם. לעיתים יופיעו רק חלק מהתסמינים ונדרשת הערכה וטרינרית כוללת על מנת להעריך האם אכן מדובר בהדבקה בנגיף הפרוו. קיימת ערכה לזיהוי הנגיף בצואת הכלב אולם תשובה שלילית אינה שוללת את המחלה.
מהו הטיפול?
מאחר ולא קיים טיפול נגד הוירוס, הטיפול במחלה הינו טיפול תומך אינטנסיבי המחייב אשפוז והשגחה רפואית. הטיפול יכלול נוזלים לווריד, כיסוי אנטיביוטי רחב טווח, נוגדי הקאות ובחילות, מגיני מערכת עיכול, מלחים, סוכר וחלבון לפי הצורך, חימום ומעקב תדיר אחר מדדי הדם. הכלב ישוחרר רק לאחר שהפסיק להקיא, חזר לאכול ובדיקות הדם חזרו לערכים תקינים. אבחון וטרינרי מוקדם של המחלה חשוב מאוד לסיכויים לשרוד אותה.
כיצד נמנעים?
על מנת למנוע את הדבקות הכלב במחלה יש להקפיד ולחסן את כלבכם בחיסון המשושה הכולל, בין היתר, חיסון נגד ווירוס הפרוו. בגורים החיסון ניתן 3 פעמים,מגיל 8 שבועות, ובהמשך ניתן חיסון דחף פעם בשנה לאורך כל חיי הכלב. קיים חיסון נוסף לנגיף הפרוו אשר ניתן לגורים בגיל 6 שבועות כדי להפחית עוד יותר את הסיכון להדבקה והוא ניתן בנוסף ל3 חיסוני המשושה. החיסון הראשון בגורים הוא קריטי וגורים שחוסנו מוקדם מדי (לדוגמא גור שקיבל חיסון משושה בגיל 5 שבועות- 7 שבועות) אינם מוגנים מפני המחלה. חשוב לאסוף את הצואה של כלבכם ולהרחיק אותו מצואה של כלבים אחרים. כל עוד הגור לא חוסן אין להפגישו עם כלבים אחרים!
כלבים שחוסנו בחיסונים לא עדכניים יכולים גם לחלות במחלת הפרוו עקב הימצאות זן חדש של פרוו שלא נמצא בתרכיבים הישנים יותר וחיסונים אלו נמצאים עדיין בשימוש בחלק מהמרפאות. אנו במרכז הוטרינרי vetcare של ד"ר שגיא לוי מקפידים להשתמש בחיסונים המעודכנים ביותר על מנת להקנות הגנה מקסימלית כנגד פרוו לגורים המחוסנים אצלנו.
עדיין לא חיסנתם את הגור בחיסון משושה? צרו קשר עם הוטרינר עוד היום!
