המודעות בדבר סרטן השד בנשים הינה מהגבוהות בעולם והמחקר בנושא עודנו נמשך. מכל שמונה נשים אחת, לערך, נופלת קורבן לסרטן מסוג זה. בעליהן של חיות מחמד רבות אינם מודעים לעובדה, כי היארעות סרטן בלוטות העטין בכלבות (המקביל לסרטן השד בנשים) הינו גבוה אף יותר מזה בנשים ועומד כיום על אחת מכל ארבע כלבות שאינן מעוקרות. זוהי היארעות גבוהה ביותר, אולם המודעות בקרב בעלי הכלבות נמוכה. תפקידנו כוטרינרים להעלות את המודעות למחלה שתוביל לאבחון ומניעה של סרטן גידולי העטין כחלק מהטיפולים השגרתיים המתבצעים במרפאה וטרינרית.
הגנה מפני סרטן בלוטות העטין בכלבות באמצעות עיקור
כלבה שתעוקר לפני הייחום הראשון שלה, ככל הנראה לעולם לא תפתח סרטן בלוטות העטין. ההיארעות להתפתחות גידולי עטין ממאירים בקבוצה זו שואפת לאפס ופחותה לפחות פי 300 מכלבה שלא תעוקר. במידה ונאפשר לכלבה לעבור מחזור ייחום יחיד, ההיארעות תעלה ל7%. לעומת זאת, אם נאפשר לכלבה זו להתייחם יותר מפעם אחת הסיכון עולה עד לכלבה אחת מכל ארבע.
היות ורוב הכלבות מתייחמות לראשונה לפני גיל שנה והרבעת כלבה טרם הגעתה לבגרות מינית אינו מומלץ, משמעות הדבר היא שיהיה עליכם לבחור בין גורים לבין מניעת הסרטן העתידי באותה כלבה. כמו כן, מכיוון שגידולי העטין מתפתחים בהשראת הורמוני המין הנקביים, ביצוע עיקור בכל גיל מועיל במניעת הגידולים. רק משום שהכלבה כבר נמצאת בקבוצה בסיכון גבוה, אין הדבר אומר שלא ניתן להרוויח מביצוע העיקור.
זיהוי מוקדם
אם כלבתכם אינה מעוקרת, עברה המלטה אחת לפחות או עוקרה בגיל בגרות מינית (לאחר הייחום הראשון) היא מתאימה לקבוצת הסיכון הגבוה להתפתחות גידולי עטין. לכלבה 9-10 בלוטות עטין. בעת המישוש, בלוטות העטין צריכות להיות רכות וגמישות, בעיקר אלה הסמוכות לרגליים האחוריות. גושים או מסות קשות לא צריכות להימצא ברקמת עטין תקינה. אם בכל זאת מזוהה מסה במישוש, דאגו לפנות לוטרינר בהקדם האפשרי לשם הסרת המסה המדוברת. יצוין, כי מרבית הגידולים מתפתחים בבלוטות העטין הסמוכות לרגליים האחוריות וכי גידולי העטין לרוב מאובחנים בכלבות בגילאים 9-11 שנים. לאור זאת, אם כלבתכם אינה מעוקרת או שעוקרה בבגרות, עליכם להתחיל לבדוק אותה אצל וטרינר אחת לחודשיים לפחות לנוכחות גידולים אלו. יש לציין שבדיקת העטינים הינה חלק מהבדיקה השגרתית במהלך חיסונים וטיפולים מונעים אצל הוטרינר.
קביעת ממאירות מול שפירות הגידול
חלק מגידולי העטין בכלבות הינם שפירים וחלקם ממאירים. היות ולא ניתן לקבוע האם הגידול ממאיר או שפיר מהסתכלות חיצונית בלבד, חלק מהרקמה הגידולית חייבת להדגם או להיחתך בשלמותה (ביופסיה). המעבדה תוכל לקבוע באם מדובר בגידול ממאיר או שפיר בהתבסס על התאים והארכיטקטורה שלהם בתוך הרקמה. מעבר לזיהוי סוג הגידול, באמצעות הביופסיה נוכל גם לדעת באם הרקמה הנגועה בתאים גידוליים הוסרה בשלמותה (שוליים "נקים" לעומת שוליים “מלוכלכים"). במידה והגידול לא הוסר בשלמותו בפעם הראשונה יתכן ותרצו לשקול ניתוח נוסף להגיע להסרה מוחלטת של רקמת הגידול. לחילופין, ניתן לשאוב מספר תאים מהרקמה הגידולית באמצעות מחט ומזרק (אספירציה). במקרה האחרון, המעבדה תוכל לקבוע באם מדובר בגידול ממאיר או שפיר עם דיוק פחות גבוה אך מספק על מנת לקבוע את אגרסיביות הניתוח בעת הסרת הגידול. חשוב להבהיר, כי לשם קביעה חד משמעית באשר לממאירות/שפירות הגידול חייבים לבצע דיגום הרקמה השלמה (ביופסיה) והתליך מתבצע לרוב לאחר הסרת הגידולים עצמם.
צילומי רנטגן
הוטרינר, כחלק מהתהליך של טיפול בכלבה שהופיעה עם גידולים עטין, ירצה לדרג את הגידול טרם הסרתו. משמעות הדבר הינה שנרצה לבדוק האם הגידול התפשט לריאות. אם הגידול התפשט, הסרת הגידול המקורי בבלוטת העטין, קרוב לוודאי, לא תסייע, אלא אם כן קיימת האינדיקציה להסרת הגידול מסיבות אחרות ולשם מתן איכות חיים טובה לחיה (דוגמת התכייבות הגידול). פרט לכך, סרטן בבית החזה הינו גורם סיכון חשוב בביצוע ההרדמה הכללית הצפויה בניתוח, ויש לשלול אותו לפני הניתוח. אם ישנו סרטן בבית החזה, הטיפול צריך להיות גורף ולא על-ידי התמקדות במיקום הגידול הראשוני. על מנת לאפשר בחינת כלל הפרטים ברקמת הריאה, אונקולוגים ממליצים על ביצוע צילומי רנטגן ייעודיים אשר יאפשרו זיהוי של גידולים בכל חלקי הריאה גם אם מדובר בגידולים קטנים במיוחד. לאחר הסרת גידולי העטין, מומלץ לבצע צילומים דומים תקופתית לשם סריקה ומעקב אחר התפשטות הגידול במידה ותאים סרטניים נותרו במקום הגידול לאחר הסרתו. ככלל, אם לא נצפתה עדות להתפשטות לאחר שנתיים, ניתן להסיק כי הגידול הוסר בהצלחה והוטרינר המטפל ימליץ על הפסקת צילומים תקופתיים של בית החזה.
השפעת הורמונים נקביים על התפתחות גידולי העטין
כ-50% מגידולי העטין הממאירים בכלבות הינם בעלי קולטנים לאסטרוגן או פרוגסטרון. הורמונים נקביים אלה מעודדים את התפתחות הרקמה הגידולית. גידולים שפירים גם הם בעלי קולטנים להורמונים אלה וגם הם מושרים על-ידי מחזורי הייחום של הכלבה. מחקר וטרינרי נרחבה בנושא הראה, כי אורך חיי כלבות שעוקרו בעת הפרוצדורה להסרת הרקמה הגידולית או שנתיים טרם הסרתה, היה ארוך יותר ב45% מאלה שלא עוקרו. משמעות הדבר - חשוב לבצע את העיקור גם לאחר התפתחות הגידול.
גורמים חשובים לקביעת התחזית (=פרוגנוזה)
סוג הגידול חשוב ביותר לקביעת התחזית וההשלכות הצפויות של מחלת הסרטן, כמו כן, ביצוע העיקור בעת הסרת המסה או לפני כן הינו פקטור קובע תחזית חשוב נוסף. ככלל 50% ממקרי הגידולים הממאירים המגיעים לניתוח כבר שלחו גרורות. המשמעות היא, כי ה-50% הנוספים ניתנים לריפוי ע"י הסרת הגידול. גורמים נוספים כוללים: גודל הגידול, עדות להתפשטות הגידול למערכת הלימפה (כגון תאי גידול בקשר לימפה הסמוך לגידול או תאי גידול שנצפו בכלי הלימפה בביופסיה) נושאים עמם השלכות גרועות יותר. גידולים עמוקים יותר או הצמדות הגידול למבני רקמה עמוקים יותר, גם הם נושאים עמם תחזית גרועה יותר. וכך גם גידול מכויב או גידול שהגדיל ממדיו במהירות גבוהה במיוחד. כחלק מתכנון הניתוח הוטרינר ישקול הסרת קשרי לימפה מנקזים כחלק מהתהליך הכירורגי לטיפול בגידולי עטין.
טיפולים נוספים
ביצוע הקרנות, כימותרפיה, וטיפול באמצעות תרופות נוגדות אסטרוגן נעשים לגידולים שהוצאו בניתוח שלא בשלמותם. לעתים, הדבר הנכון ביותר לעשות לשם ניטור חזרתיות הגידול הינו באמצעות צילומי בית חזה תקופתיים.
הדרך הטובה ביותר להימנע מנגיעות במחלת הסרטן בעטינים של כלבתכם הינה עיקור מוקדם שלה. עקרו את כלבתכן אצל הוטרינר מוקדם על מנת למנוע ממנה סבל מיותר בהמשך. מעוניינים לתאם עיקור או ייעוץ - צרו קשר עוד היום עם הוטרינר
במידה ויש עדיין שאלות שלא נתקבלה תשובה עבורה ניתן ליצור קשר עם הוטרינר דרך הקישור הזה או לחייג 076-5461006. אנו זמינים למקרה חירום 24 שעות ביממה.
גידולי עטין בכלבות
מאת ד"ר ג'ני שנקר קפואה, רופאה וטרינרית בקריית אונו
