דלקות אוזניים שכיחות ביותר בכלבים וגם בחתולים. כיצד מאבחנים דלקת אוזניים? מהם הגורמים העיקריים לדלקת אוזניים? מתי חשוב לפנות לוטרינר במקרה של חשד לדלקת? מהו הטיפול הנפוץ למחלה זו? מאמר זה דן במחלה נפוצה מאוד שעם תשומת לב לפרטים קטנים ניתן לאבחן אותה גם כשהדלקת לא חריפה. 

 

דלקות אוזניים בכלבים (otitis externa)

​

תעלת האוזן בכלבים מורכבת משני חלקים- אנכי, המתחיל בבסיס האפרכסת, ובהמשכו אופקי, המגיע עד עור התוף. מבנה זה מעלה את רגישותם של הכלבים לדלקות אוזניים מאחר והפרשות האוזן צריכות לנוע מעלה ולא רק ישירות החוצה על מנת להתפנות מן התעלה. הצטברות שעווה ומרכיבים נוספים המופרשים לחלל התעלה מאפשרת את הזנת החיידקים והפטריות החיים באופן שגרתי בתעלת האוזן, והתוצאה - דלקת. מחלת אוזן בד"כ נובעת מייצור יתר של שעווה כפי שקורה בתגובה לגירוי כלשהו. מחלת עור אלרגית המשפיעה על האוזן היא גורם אפשרי אחד, במיוחד במקרים עם חזרתיות; גורמים אחרים לזיהום אוזניים כוללים אקריות (טפילים השכיחים בעיקר בחתולים אך כלב יכול להדבק), גופים זרים כגון מלענים וצמיחת שיער בעומק התעלה  (שכיח בגזעי כלבים מסוג פודל, שיצו ושנאוצר). הלחות שנוצרת מעודדת שגשוג חיידקים ולכן מתפתחת דלקת דלקת. תוך זמן קצר תחל גם הפרשה מוגלתית. לא יעבור עוד זמן רב והכלב יחל לגרד אוזניים, לנער ראש ולעיתים לשמוט מעט אוזניים. לעיתים, הבעלים יבחינו בהפרשות וריח חזק. במידה וכלבכם מראה סימני אי נוחות באוזניים, מומלץ להגיע אל הווטרינר ולא להמתין עד להופעת הפרשות מרובות, אז הדלקת חמורה וקשה יותר לטיפול ויכולה לפגוע אף בשלמות עור התוך ולגרום להיצרות תעלת האוזן עד כדי מצב בלתי הפיך שמחייב ניתוח. 

 

וטרינר בקריית אונו

וטרינר בגני תקווה 

​

סיבוכים של דלקות אוזניים

​

אם הזיהום מגיע אל האוזן התיכונה ייתכן ויופיעו סימנים ווסטיבולריים (סימנים המעידים על פגיעה במערכת שיווי המשקל) הכוללים הטיית ראש, אבדן שיווי משקל וריצוד עיניים הנקרא ניסטגמוס. דלקות אוזן אמצעית יכולות גם לגרום לפרליזיס (שיתוק) של ה-facial nerve, מה שיוביל למראה של לסת שמוטה בצד הזה של הפנים.

​

התייחסות מיוחדת יש לתת למצב המכונה  Aural hematoma המטומה של האוזן. כאשר משהו מציק לכלב באוזניים והוא מנער ומגרד ללא הפסקה, כלי דם באפרכסת עלולים להיקרע. זה מוביל לדימום (המטומה) אל תוך רקמות האפרכסת. ההמלצה השגרתית במקרים אלו הינה טיפול כירורגי. במקרים בהם ההמטומה אינה משמעותית בגודלה קיימת האפשרות לנקזה ולא לנתח אולם חשוב לדעת שללא טיפול כירורגי הסיכויים להצטלקות האוזן בצורה שתפגע במראה הנורמלי גדלים. במידה והבחנתם אצל כלבכם בנפיחות בצד הפנימי של האפרכסת חשוב להגיע אל הווטרינר בהקדם.

​

אבחון וטיפול בדלקות אוזניים

הטיפול כולל מספר שלבים:

​

רוב דלקות האוזניים יחלימו לאחר ניקוי אוזניים ע”י ווטרינר ולאחריו המשך טיפול מקומי עם טיפות אוזניים בבית. אם יש רק מעט הפרשות באוזן, יש לבצע ניקוי ושטיפת אוזן פשוטות. אולם, לעיתים קרובות יש צורך בשטיפת אוזן יסודית יותר ובחינת עור התוף. מאחר ודלקות אוזניים הן דבר כואב, במקרים רבים מומלץ לבצע ניקוי ובדיקה תחת טשטוש הן לצורך מניעת הכאב והן לצורך בדיקה וניקוי יעילים ע”י הווטרינר, מה שלא אפשרי כאשר הכלב זז ומתנגד לבדיקה. הווטרינר ייקח דגימה מהפרשות האוזן לצורך הכנת משטח ובחינתו תחת מיקרוסקופ על-מנת לבחור את הטיפול הנכון. במידה ובמשטח נראים חיידקים מסוג מתגים גרם שליליים, יש לשלוח דגימה לתרבית ורגישות מאחר ואלו חיידקים העמידים לחלק מסוגי האנטיביוטיקה, אולם אלו אינם רוב המקרים. לאחר כשבוע טיפול ביתי, יש לחזור לביקורת אצל הוטרינר ובדיקת האוזניים ע”מ לוודא כי הדלקת חלפה. ברוב המקרים בזאת מסתיים הטיפול אולם ישנם מקרים עיקשים בהם ממשיכים לשלב הבא.

​

לחלק מהכלבים ישנן בעיות אוזניים כרוניות והדלקת אינה חולפת לאחר הטיפול השגרתי או שחוזרת מיד עם סיומו. בחלק מהמקרים הדלקת תחלוף לאחר שלטיפול המקומי יתווסף טיפול אנטיביוטי סיסטמי (במתן לפה). במקרים מסוימים יש לדגום את הפרשות האוזן לצורך תרבית ורגישות ע”מ לאבחן מיהו גורם המחלה המדויק הגורם לדלקת ולטפל בו בהתאם. בכלבים אלו פעמים רבות שטיפות אוזניים בתדירות שתקבע ע”י הווטרינר הופכות לדבר שגרתי כחלק מטיפוח הכלב ולא רק בעתות דלקת. כאשר הדלקת חוזרת שוב ושוב, יש צורך בבדיקות נוספות על-מנת לברר מדוע החזרתיות. לדלקות אוזניים כרוניות באופן טיפוסי יש גורם ראשוני, כאשר אלרגיה הינה הגורם השכיח ביותר אולם חוסר איזון הורמונלי גם יכול לגרום לכך. חשוב ביותר לטפל גם בגורם הראשוני בנוסף לטיפול בדלקת עצמה על-מנת למזער ועד כדי למנוע לחלוטין חזרתיות בעתיד. הווטרינר יוכל לאבחן מהו הגורם הראשוני ולהתאים לכך את הטיפול.

​

חלק מדלקות האוזניים לא נפתרות עם הצעדים הנ”ל. מקרים אלו לא ניתנים לטיפול תרופתי ואין מנוס מטיפול כירורגי. כתלות בחומרת הבעיה, ייתכן ויהיה צורך בפתיחה כירורגית של תעלת האוזן האנכית (lateral ear resection). זה מאפשר הרחקת הפרשות יעילה  יותר. הליך זה מבוצע על-מנת למנוע הצטלקות חמורה של האוזן לאחר שטיפול תרופתי ספציפי (לאחר תרבית ורגישות) נכשל. אם הצטלקות התעלה כה חמורה עד למצב בו היא למעשה חסומה לחלוטין, ייתכן והפתרון היחיד האפשרי יהיה ear ablation. בהליך כירורגי זה מבוצעת הסרה מלאה של כל תעלת האוזן מה שמאפשר לרקמה בריאה לגדול אל החלל שנותר. הליכים אלו הינם מוצא אחרון לאחר שדלקת חמורה הובילה לכך שטיפול תרופתי אפקטיבי הפך לבלתי אפשרי.​

1. ​

זיהום ע”י שמרים (yeast)

​

פטריה (fungus) הינה אורגניזם יוצא דופן. באופן טיפוסי גדל באחת משתי צורות: בצורת תפטיר(כמו העובש שרואים על מזון ישן) או צורה מיקרוסקופית דמוית זרעון הנקראת yeast. שמרים בשם מלסציה (Malassezia pachydermatis) חיים ברוב תעלות האוזן ועל העור ובמספרים נורמליים אינם גורמים לבעיות; אולם, אם ההפרשות בסביבתם תומכות בגדילה שלהם הם ישגשגו. במספרים גדולים מלסציה גורמים לאיריטציה וגרד. זיהום עם מלסציה הוא הסוג השכיח ביותר של דלקת אוזניים בכלבים ולעיתים קרובות מלווה גם ע”י זיהום חיידקי. ניקוי האוזן וטיפול תרופתי מקומי הם חלקים חשובים בשליטה בדלקת. פעמים רבות סוג כלשהו של סטרואידים דרוש על-מנת לעצור את התהליך הדלקתי וייצור השעווה בתעלת האוזן וכך ליצור סביבת אוזן שפחות תורמת לשגשוג השמרים. כמו בזיהומי אוזן אחרים, ביקורות אצל הווטרינר הינן חשובות למניעת הפיכת המצב לכרוני אולם אם הגורם הראשוני כגון אלרגיה, חוסר איזון הורמונלי, לקויות במבנה האוזן וכדומה לא נפתרות, תיתכן חזרתיות.

​

לסיכום, דלקות אוזניים יכולות לגרום לתסכול רב מאחר ועלולות להמשך זמן רב, לעיתים גם כאשר הטיפול מצוין. חשוב לאבחן איזה סוג זיהום יש באוזן, לטפל כראוי בבית ולהגיע אל הווטרינר למעקבים הנחוצים.

​

וטרינר בקריית אונו

וטרינר בצמוד לפתח תקווה

 

​

במידה ויש עדיין שאלות שלא נתקבלה תשובה עבורה ניתן ליצור קשר עם הוטרינר דרך הקישור הזה או לחייג 076-5461006. אנו זמינים למקרה חירום 24 שעות ביממה.