קטרקט בכלבים | עדשה עכורה בכלבים
מאת ד"ר קארין פרייס, רופאה וטרינרית בקריית אונו
קטרקט הינה מחלת עיניים בכלבים וחתולים המתבטאת בעכירות של העדשה. מחלה זו הינה גורם שכיח לעיוורון בכלבים וחתולים ובעת חשד יש להגיע אל הווטרינר לצורך אבחון. הטיפול הינו כירורגי, כאשר לאחר הניתוח יש צורך בטיפול תרופתי מסור.
מהי העדשה?
עדשת העין היא האחראית על מיקוד הראייה. העדשה ממקדת דמות על הרשתית שבאחורי העין, כאשר עוצמת המיקוד של העדשה, הן בכלבים והן בחתולים, חלשה משמעותית מעוצמת המיקוד של עדשת האדם (חוש הריח בכלבים וחתולים מדויק משמעותית משל האדם ומהווה אצלם את האמצעי העיקרי לתפישת הסביבה).
העדשה אולם שקופה למראה אך למעשה הינה מורכבת מסיבי רקמה מרובים המסודרים בשכבות. לאורך חיי החיה נוספות עוד ועוד שכבות סיבים חדשות, הדוחסות את השכבות הקיימות לכיוון מרכז העדשה. העדשה הבוגרת יותר, בהיותה דחוסה יותר, מקבלת מראה עכור. מצב זה מכונה nuclear sclerosis והוא האחראי בכלבים וחתולים מבוגרים למראה העכור של העדשה, אך בניגוד לקטרקט, אינו מלווה בפגיעה כלשהי ביכולת הראייה. ניתן בקלות לטעות ולחשוב כי מדובר בקטרקט, אולם בדיקת עיניים אצל ווטרינר תאפשר להבדיל בין השניים.
מהו קטרקט בכלבים וחתולים?
קטרקט הוא עכירות של העדשה, שבניגוד ל-nuclear sclerosis, גורמת לאטימות של העדשה למעבר קרני אור דרכה. משמעות הדבר הינה שהחולה אינו רואה דרך העכירות, וכאשר כל העדשה מעורבת העין הופכת לעיוורת. במידה ונתקלתם במצב של עכירות עדשה מומלץ להגיע לבדיקה רפואית אצל וטרינר.
מהם הגורמים לקטרקט?
קטרקט יכול להיות מולד או להופיע בגיל מבוגר (רוב המקרים) כאשר הרקע להופעתו יכול להיות גנטי (הגורם השכיח ביותר), טראומה לעין, חסר (תזונתי, הלם חשמלי, פגיעה ע"י רעלן או מחלת הסוכרת בכלבים (לא בחתולים)).
מדוע חשוב לאבחן קטרקט?
אזור העדשה בו ישנו קטרקט הוא למעשה נקודה דרכה החולה לא רואה. כאשר מעורב חלק גדול מדי של העדשה החיה עלולה להפוך לעיוורת בעין זו, וייתכן קטרקט בשתי העיניים אז החיה למעשה עיוורת לגמרי. מלבד העיוורון, קטרקט עלול לגרום למחלות עיניים וטרינריות נוספות. העדשה עם הקטרקט עלולה לעבור לוקסציה (להתנתק ממקומה) ולצוף בחופשיות בעין. אז, העדשה עלולה להיעצר במיקום בו היא חוסמת את ניקוז נוזל העין והתוצאה עלולה להיות גלאוקומה (עלייה בלחץ תוך-עיני). קטרקט עלול לגרום לגלאוקומה גם ע"י כך שסופח נוזלים ומתנפח עד כדי חסימה חלקית של ניקוז נוזל העין. גלאוקומה גורמת לכאב חמור ולבסוף לעיוורון בלתי-הפיך. זהו מצב חירום ברפואה ווטרינרית ומחייב הגעה מידית אל הווטרינר שכן טיפול בשלב מוקדם הוא הסיכוי היחיד להצלת העין. לאחר שנמצא בעין זמן ממושך קטרקט עלול לעבור תהליך של פירוק. בעוד שזה נשמע כדבר חיובי, זהו למעשה תהליך הגורם ליובאיטיס (דלקת תוך עינית סטרילית) חמורה הגורמת לכאב ועלולה גם היא לגרום לגלאוקומה. קטרקט בפני עצמו לא בהכרח מחייב טיפול. אם הבעיה היחידה הינה עיוורון, זה אפשרי בהחלט לגדל חיית מחמד עיוורת. לבע"ח עיוורים יש איכות חיים טובה והם מסתדרים היטב, רק חשוב לשים לב שלא משנים מיקום רהיטים בבית ואין בבית מכשולים העלולים לגרום לפציעה. אולם, כלבים מסוימים כן יפתחו חרדה ואף אגרסיביות עקב אבדן יכולת הראייה. במצבים כאלו, או מצבים בהם התפתחו יובאיטיס ו/או גלאוקומה, הקטרקט כן מחייב טיפול ווטרינרי. לכל קטרקט יש התנהגות שונה בתלות בגורם לו. אם הקטרקט הינו מהסוג הצפוי כי יחמיר במהירות (כמו למשל קטרקט תורשתי בקוקר ספניאל צעירים או כזה עקב סכרת) מומלץ לטפל בו כאשר הינו קטן ורך יותר, אז הניתוח קל יותר. לכן חשוב לא לדחות את ההגעה אל הווטרינר לצורך בדיקת עיניים וייעוץ.
מהו הטיפול הוטרינרי?
כמו באדם, גם ברפואה ווטרינרית הטיפול בקטרקט הינו כירורגי. מדובר בפרוצדורה המבוצעת תחת הרדמה מלאה, ובמהלכה העדשה החולה מורחקת מן העין. היסטורית, הסרת הקטרקט משמעותו הייתה חיתוך כירורגי אל תוך העין והוצאת העדשה מן העין. הליך זה עדיין מבוצע בחולים מבוגרים יותר ובעלי עדשה דחוסה מאוד. בחולים צעירים יותר, בהם העדשה רכה יותר, הטכניקה המועדפת נקראת phacoemulsification וכיום הינה הטכניקה השכיחה ביותר לטיפול בקטרקט בכלבים. בשיטה זו העדשה עוברת ריסוק ע"י גלי קול ונשאבת החוצה דרך פתח קטן בקפסולה שסביבה. דרך אותו פתח, משתילים עדשה מלאכותית (בלעדיה ראיית הכלב תהייה פחות טובה).הניתוח עצמו מצריך ציוד ספציפי ויבוצע ע"י מומחה עיניים וטרינרי.
לאחר הניתוח יש צורך בקולר אליזבתני לזמן ארוך יחסית, וטיפול בטיפות להפחתת דלקת לזמן ממושך. יש לקחת בחשבון כי יהיו מספר ביקורות לאחר הניתוח אצל הווטרינר.
מיהו מועמד מתאים לניתוח?
כמובן שהחולה חייב להיות בעל בריאות כללית טובה בכדי שניתן יהיה לנתח וכלבים סוכרתיים חייבים להיות מאוזנים לפני הניתוח. הווטרינר יבצע בדיקות דם ובדיקות נוספות על-פי הצורך לפני הניתוח. במידה ויזדקק לכך, הווטרינר ייתן טיפול קדם-ניתוחי. כאמור, הטיפול לאחר הניתוח הינו ממושך והכרחי כי החולה יהיה בעל מזג המאפשר טיפול בטיפות עיניים וכדורים בבית. מאחר והקטרקט לא מאפשר לווטרינר לבדוק את הרשתית חשוב לבצע בדיקה בשם אלקטרורטינוגרם המאפשרת להעריך את תפקוד הרשתית. אולטרסאונד של העין יאפשר לאבחן מקרים של היפרדות רשתית. בעין בה הרשתית אינה תקינה אין טעם לבצע את הניתוח שכן גם לאחריו הכלב יישאר עיוור.
סיבוכים אפשריים
לא ניתן להימנע מדרגה מסוימת של יובאיטיס. הסיבוכים העיקריים של דלקת זו הינם יובאיטיס כרונית וגלאוקומה (שכאמור גורמת לכאב ועיוורון בלתי הפיך). לכן הכרחי הטיפול האנטי-דלקתי לאחר הניתוח. כמו-כן, שיעורי הצלחת הניתוח עולים ושיעור הסיבוכים יורד כאשר היובאיטיס לפני הניתוח הינה מינימלית. לכן, פעמים רבות הווטרינר ייתן טיפול אנטי-דלקתי גם לפני הניתוח. הטיפול יכלול הן טיפות והן כדורים.
שיעור ההצלחה של הטיפול הינו כ-80% כאשר ההצלחה נמדדת בראייה תקינה לטווח ארוך. הצלחת הניתוח תלויה גם בטיפול לאחר הניתוח ולכן לפני שמחליטים על ניתוח שכזה, חשוב לקבל הסבר מפורט מהווטרינר במה כרוך הטיפול בבית!
